החלטה בתיק בש"א 27051/05

זוהי בקשה להורות על צירוף המשיבים 1 - 9 (להלן: "המשיבים") להליך הבוררות המתנהל בין המבקשות לבין המשיבים 11 - 24 (להלן: "המשיבים הפורמאליים").

רקע

1.       המשיבים והמשיבים הפורמאליים זכו במכרז לחכירת מקרקעין והקמת פרוייקט מגורים בשכונת "המשתלה" בצפון תל-אביב, והסמיכו את המשיבה 10, חברת גמולב נדל"ן מגורים בע"מ (להלן: "גמולב"), לשמש כמנהלת הפרוייקט (להלן: "הפרוייקט"). ביום 23/9/01 התקשרה גמולב בשם המשיבים הפורמאליים בהסכם עם המבקשת 1, חברה קבלנית, בו הזמינה את שירותיה לבניית יחידות דיור בפרוייקט עבורם (להלן: "ההסכם", נספח א' לבקשה). בסעיף 10 להסכם קבעו הצדדים כדלקמן:

"בוררות

א.       כל סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים יובאו להכרעת בורר שימונה ע"י הצדדים או, במידה והצדדים לא יסכימו, ע"י יו"ר לשכת עורכי הדין. זאת, למעט חילוקי דעות אשר עליהן צוין במפורש בחוזה זה ונספחיו כי המחליט יהיה המפקח מטעם המזמין.

ב.        הבוררים יהיו משוחררים מכל דיני הראיות ודרכי הדיון והכרעתם תהיה סופית ותחשב כפסק בוררין, אך יהיה עליהם לנמק את פסק הבוררות.

ג.         הוראות הבוררות שבחוזה זה תשמשנה כשטר בוררין קבוע בין הצדדים."

2.       ביום 14/8/05 הודיעו המבקשות, כי נוכח המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, בין היתר, לגבי אי-תשלום חשבונות בגין עבודה שבוצעה וחילוט ערבויות בנקאיות שהופקדו, ונוכח היעדר הסכמה על מינוי בורר שידון ויכריע באותן מחלוקות, בכוונתן לפנות לראש לשכת עורכי הדין על-מנת שימנה בורר כאמור בסעיף 10 להסכם, וכך עשו (מכתבי המבקשות צורפו כנספחים ב'-ג' לבקשה). ביום 29/8/05 מינה ראש לשכת עורכי הדין את עו"ד קובי אשכנזי כבורר בין המבקשות לבין גמולב והמשיבים הפורמאליים (ראו: נספח ד' לבקשה).

3.       ביום 3/11/05 נערכה ישיבת בוררות ראשונה בהשתתפות הצדדים ונציגיהם. במהלך הישיבה, טען ב"כ המשיבים, עו"ד מוזר, כי מרשיו כלל אינם חתומים על הסכם הבוררות ולפיכך אינם מחויבים להתדיין בפניו. עוד טען עו"ד מוזר כי יש לבטל את מינויו של הבורר הואיל ולא מוצו ההליכים בין הצדדים למינוי בורר מוסכם. עו"ד אשכנזי קיבל את הטענה כי הליך הבוררות חל רק על המשיבים הפורמאליים, ששמותיהם בלבד מופיעים בכתב מינוי הבורר, אך דחה את הטענה בדבר אי-מיצוי ההליכים למינוי בורר מוסכם, וציין כי אין מניעה להרחיב את גבולות הבוררות או להחליף את הבורר על דרך הסכמה או על דרך פנייה אל ראש לשכת עורכי הדין (פרוטוקול הישיבה מצורף כנספח ה' לבקשה).

טענות הצדדים

4.       בבקשה שלפניי, משיגות המבקשות על החלטתו של הבורר באשר לאי-תחולת הבוררות על המשיבים, וטוענות כי אף הם צד לבוררות מכוח הסכמי העברת זכויות שכרתו עם גמולב (ההסכמים מצורפים כנספח ז' לבקשה).

5.       מנגד, טוענים המשיבים 1, 2, 3, 5, 6, 8  ו- 9 כי אינם שותפים להסכם הבוררות עליו מתבססת הבקשה. לטענתם, התקשרו יחדיו בהסכם שיתוף במקרקעין (נספח ב' לתצהיר המשיב 1 התומך בתגובה), אשר כלל תניית בוררות לגבי כל סכסוך שיתפתח בין המשיבים לבין עצמם או בינם לבין גמולב, אולם, לא ניתנה לגמולב במסגרתו או בכל מסגרת אחרת הרשאה להתקשר בהסכם בוררות עם המבקשות מטעם המשיבים.    

6.       גם המשיבים 7 מתנגדים לבקשה, בטענה כי אינם צד להסכם הבוררות נושא הבקשה. משיבים אלה טוענים כי לא זו בלבד שלא הסמיכו את גמולב לייצגם בהליכי בוררות מול המבקשות, אלא שבבית-משפט זה תלויה ועומדת בקשה שהגישו למינוי בורר בינם לבין גמולב, לבירור טענותיהם הקשות כלפיה בקשר עם ניהול הפרוייקט. המשיבים 7 מוסיפים וטוענים כי המבקשות התחייבו בפניהם שלא לנקוט הליכים לצירופם להליך הבוררות, וכי היה עליהן לפנות תחילה לראש לשכת עורכי הדין לצורך כך (ראו: נספח ג' לתגובתם לבקשה). לחילופין, סבורים המשיבים 7 כי עו"ד אשכנזי אינו ראוי לשמש כבורר, מאחר שהוא מכהן גם כיועץ משפטי לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, שהינו נושה של המבקשות ובעל עניין בבוררות, ויש להעבירו מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").

7.       המשיבים 4 רואים עצמם כפופים להסכם הבוררות. לטענתם, כבר הביעו את הסכמתם בפני המבקשות להתדיין עמן בבוררות, ולפיכך צירופם לבקשה זו מיותר ומצדיק פסיקת הוצאות לטובתם. יחד עם זאת, מטעימים המשיבים 4 כי באמתחתם טענות הן בנוגע לאופן בו יזמו המבקשות את הליכי הבוררות והן בנוגע לזהות הבורר, אשר יפורטו בבקשה שתוגש מטעמם לבית המשפט. 

דיון והכרעה

8.         בקשה זו עניינה החלטת ביניים שנתן הבורר בשאלת היקף סמכותו, בהליך בוררות שטרם הגיע לסיומו.

כלל הוא, כי אין להיזקק ל"הליכי ביניים" בבוררות אלא בשלב הדיון בבקשה לביטול פסק בורר. על ההיגיון המונח ביסוד הדברים עמדה לאחרונה השופטת פרוקצ'יה:

"תכליתה העיקרית של הבוררות לשמש אמצעי יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים המקדם את עניינם של הצדדים למחלוקת, ומשרת אינטרס ציבורי חשוב בהפחתת העומס הדיוני על בתי המשפט. ואכן, אחת המטרות של מוסד הבוררות הוא, "להוות תחליף לבית המשפט ולא מבוא אליו" (ע"א 347/65 נירות ערך והשקעות נ' ישנומט בע"מ , פ"ד יט(4) 468, 474). יעילותה של הבוררות כמוסד ליישוב סכסוכים עלולה להיפגם באם תרבינה במהלכה פניות לבית המשפט העלולות לפגוע בניהולה התקין ובתכליתה העיקרית להביא לסיום הסכסוך בדרך מקוצרת ומהירה. מגמה זו משתקפת בבירור בחוק הבוררות, המבקש להבטיח את הגשמת תכלית זו של הבוררות תוך הותרת הפיקוח השיפוטי לגביה, במידת האפשר, לשלב הסופי שלאחר מתן הפסק (רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ (טרם פורסם); רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, פ"ד נח(2) 635, 667; ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית נ' מגדל, חב' לביטוח , פ"ד מג(4) 680, 690). הדברים אמורים במיוחד באותם מקרים בהם יכול בעל דין להעלות את השגותיו לגבי הבוררות לאחר סיומה בלא שזכויותיו המהותיות תפגענה."

(ראו: רע"א  4628/05 בית אוצר צפורן נ' ראובן פלד בניה ושימור (2001) בע"מ (טרם פורסם), וכן ראו: רע"א 1753/98 BIP CHEMICLAS LTD   נ' ג"ד כימיקלים בע"מ, פ"ד נב(3) 334; ת"א (ת"א) 83 / 2408 סעיד גולן נ' כפר יעבץ, פ"מ מה(2) 148; ת"א (ת"א) 87 /2684 גאמידה (ישראל) בע"מ נ' דקסמור בע"מ, פ"מ נ(2) 116; ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל, כרך ב' (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה) 766).

9.         אשר על כן, דין הבקשה להידחות על הסף. למעלה מן הצריך אוסיף, כי גם לגופו של עניין, החלטתו של הבורר מקובלת עליי, ולא מצאתי מקום להתערב בה. 

10.     הבקשה נדחית, אפוא.

11.     המבקשות ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1-9 סך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בגין הוצאותיהם בהליך זה.